מורשת הבתים האפנדים

מלון בוטיק האפנדי מורכב למעשה משני בתי אפנדים סמוכים שחוברו יחדיו. בתי האפנדים, היו למעשה ארמונות מפוארים ושימשו את השליטים ואנשי אצולה עות'מאנים במאה ה-19. במבנים אלו מתגלה החתך ההיסטורי של עכו כולה.

ארמונות אלו נבנו על שרידים של מבנים עתיקים מתקופות היסטוריות שונות ומכילים עד היום שרידים ביזנטיים מהמאה ה-6, מרתפים צלבניים מהמאה ה- 12 וכמובן, מהתקופה העות'מאנית המוקדמת (מאה 16) והמאוחרת (מאה 19) והתקופה האסלאמית המאוחרת. המבנים קרויים על שם אחרוני הבונים- בית עפיפי, המוכר גם כבית ויצ"ו והוא המבנה הדרומי יותר ובית חמאר, הידוע גם כבית שוקרי ע"ש משפחת המוזיקאים ששכנה בו שהוא המבנה הצפוני. שניהם יחד מכילים בין קירותיהם סיפורים, סודות, מסתורין וקסם שנאספו במשך למעלה מ-1,500 שנים.

הבית הצפוני , שנודע גם בשם "הארמון"  חלקו נבנה ככל הנראה בשנת 1768 על ידי איברהים אל צאבג' – בן למשפחה יוונית קתולית. המבנה, הוקם על שרידיו של מבנה קמרונות צלבני אשר נחשפו רק לאחרונה בחפירות ארכאולוגיות מקיפות ולא היה ידוע על קיומם.

במאה השמונה עשרה, הקים איברהים אל צאבג' בחלקו התחתון של הבית מסבנה. מפעל לייצור סבון משמן זית – מוצר פופולרי בימים ההם בקרב האוכלוסייה המוסלמית. כמה משרידי המסבנה נמצאים במקום עד היום.

עודה חמא'ר רכש את המבנה מג'ורג ואלכסנדר ג'מאל, צאצאיו של אל צאבג' בשנת 1870 והוא זה שהפך אותו ל "ארמון". בית האמידים הגדול ביותר בעכו. עודה חמא'ר קישט את המבנה בציורי קיר מרשימים, תקרות מקושטות, רצפות שיש ומסדרונות מפוארים ושכן בו יחד עם נשותיו ומשרתיו.

עם תום השלטון הטורקי, דרו במקום דיירים שונים ולאחר מלחמת השחרור גרו בו במשותף יהודים וערבים ביחד. החברה לפיתוח עכו רכשה את המבנה ובשנת 2003 רכש אורי את המבנה במסגרת מכרז, 8 וחצי שנות שיקום ושימור בהשקעה אדירה החזירו עטרה ליושנה.

היום, חזר לתפארתו והביא עימו ניחוח היסטורי של תרבות ומורשת מרגשים ומפתיעים כאחד.